Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 34a
משנה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חַייָב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים בְּנֶזֶק בְּצַעַר בְּרִיפּוּי בְּשֶׁבֶת וּבְבוֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד סִימָּא אֶת עֵינוֹ קָטַע אֶת יָדוֹ שָׁבַר אֶת רַגְלוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכַּר כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפָּרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר כָּךְ.
Traduction
Si un individu blesse autrui, il est condamné à cinq paiements: pour le dommage à réparer, pour la douleur, la guérison, l’incapacité de travail, et enfin pour la honte. Comment estime-t-on le dommage? Si p. ex. l’individu a fait perdre l’œil à la personne, ou lui a coupé la main, ou cassé la jambe, on estime la valeur que la victime aurait eue avant le blessure, vendue comme esclave pour son travail, et celle qu’elle aurait à présent (le défendeur paiera la différence). Comment estime-t-on celle de la douleur? Si on a brûlé un individu avec une broche ou un fer chaud, fut-ce sur l’ongle, sans blessure visible, on estime ce qu’un homme, comme la victime, voudrait prendre pour supporter tant de souffrance.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וכמה הוא יפה. שהרי הזיקו והפסידו ממון זה שאם היה צריך היה מוכר עצמו בעבד עברי:
כיוצא בזה. לפי מה שהוא מעונג נתרבה צערו וכאבו:
רוצה ליטול. מפרש בגמרא:
הלכה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּי. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חֲמִשָּׁה נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. אַרְבָּעָה נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעָה. שְׁלשָׁה נוֹתֵן לוֹ שְׁלשָׁה. שְׁנַיִם נוֹתֵן לוֹ שְׁנַיִם. אֶחָד נוֹתֵן לוֹ אֶחָד. וְהֵיכִי. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּקְטָעָהּ נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ד̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ג̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת. בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה נוֹתֵן לוֹ ב̇. צַעַר רִיפּוּי. בְּטוֹמוֹס שֶׁבְּיָדוֹ נוֹתֵן לוֹ א̇. בּוֹשֶׁת.
Traduction
On a enseigné (214)Tossefta, ch. 9.: celui qui blesse autrui, en lui occasionnant 5 dommages est condamné à 5 payements; pour 4, il paiera 4 fois; pour 3, 3 fois; pour 2, 2 fois; pour 1, une fois. Voici un exemple: s’il frappe son prochain sur la main, puis la coupe, il lui devra 5 payements, savoir pour le dommage, la douleur, la guérison, l’incapacité de travail, et enfin pour la honte. S’il frappe la main et qu’elle enfle, il ne lui doit que 4 payements (la main n’est pas perdue pour toujours), pour la douleur, la guérison, l’incapacité de travail et la honte. S’il l’a frappé à la tête, laquelle enfle, il lui doit 3 payements pour la douleur, la guérison et la honte. S’il l’a frappé dans un endroit qu’on ne voit pas: il lui doit 2 paiements, pour la douleur et la guérison. Enfin, s’il le frappe à la mains qui tient un paquet tomo'' de contrat, il ne lui doit qu’un payement, pour la honte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פרק תשיעי:
חמשה. אם יש בהחבלה כל החמשה דברים משלם לו חמשה ארבעה וכו' וקמ''ל דצריכין הב''ד לדון באומד דלא כל החבלות שוין:
והיכי. ומפרש הש''ס להברייתא והיכי דמי הוא:
הכהו על ידו וקטעה. והרי אין סופה לחזור משלם לו כל החמשה דברים:
וצבת. הרי אין כאן נזק וסופה לחזור:
הכהו על ראשו וצבת. דליכא נמי שבת שהרי יכול הוא לעסוק במלאכתו:
נותן לו ג' צער רפוי בשת. כצ''ל:
במקום שאין נראה. דליכא נמי בשת:
בטומוס שבידו באגודה של שטרות שבידו דליכא לא צער ולא רפוי כ''א בשת לבד ובמתכוין לביישו מיירי והרא''ש בשם הערוך פי' בטומוס קלף שעושין מקליפה של עץ ובתוספתא בשילהי פרק הנזכר הכהו אחר ידו בנייר בעורות שאינן עבודין בטומוס של שטרות שבידו נותן לו ד' מאות זוז לא מפני שהיא מכה של צער אלא מפני שהיא מכה של בזיון. וכן בריש כל כתבי נטל טומוס של ברכות ופירש''י קבוצות:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. קָטַע יָדוֹ וְחָזַר וְקָטַע יָדוֹ מִלְּמַעֲלָן מָהוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ צַעַר שֶׁל שָׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Traduction
R. Jérémie demanda: si quelqu’un coupe la main d’autrui, puis la coupe une seconde fois plus haut, devra-t-il payer pour la douleur produite chaque fois? (Ou ne considère-t-on que l’unité du dommage causé)? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
וחזר וקטע ידו ממעלן. דבכה''ג אינו משלם אלא נזק אחד כי אם הספק הוא בשביל הצער שהיה לו פעמיים והילכך בעי אם הוא צריך ליתן לו גם הצער של פעם הראשון וכגון שלא אמדוהו עד שחזר וקטע א''ד אין משלם לו אלא הצער שהוא עם הנזק וכיון דנזק אחד הוא דמשתלם אינו נותן לו ג''כ רק משום צער אחד ולא איפשיטא:
כְּתִיב טֲמֵאִים הֵם לָכֶם. מַה תִלְמוּד לוֹמַר וּטְמֵאֵים יִהְיוּ לָכֶם. אֶלָּא אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָייָה. כָּל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ [דְּבַר תּוֹרָה אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ] מִדִּבְרֵיהֶן מוּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. 34a וַהֲרֵי חֲמוֹר. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל. וַהֲרֵי גָּמָל. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
כתיב טמאים הם לכם. אטעמא דלא יגדל חזירים דתני במתני' מהדר ודריש לה מיתורא דקראי דאיסור הנאה ג''כ אסרה התורה בבהמה טמאה והיינו לסחורה דוקא וכדאמר נמי בפ''ז דשביעית אמתני' דהתם אין עושין סחורה וכו'. וחסר כאן הרישא דגרסינן בשביעית כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהן וכו':
והרי חמור. או גמל שאיסורן מד''ת וא''כ יהא אסור לעשות בהן סחורה ומשני למלאכתן הן גדילים ואינן עומדין לאכילה ולא אסרה התורה אלא בהעומדין לאכילה:
לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וגו'.
Traduction
Nul ne doit élever de chien à moins de le tenir attaché à une chaîne''. R. Yossé b. R. Hanina dit: L’élevage de chiens peut amener le mal dans la maison, comme il est dit (Jb 6, 14): Celui qui n’en peut plus devrait avoir des faveurs de son prochain (la loi enlève pour ainsi dire par là et détourne le bien.
Pnei Moshe non traduit
למס מרעהו חסד. למס הוא רמז לכלב כדאמר בפרק במה אשה שכן קורין אותו בלשון יוונית וכשהוא מגדלו בתוך ביתו נוטל מרעהו החסד ומונעהו מתוך ביתו:
אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַייִשׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס. [הָכָה אַתֲּמַר. שְׁלֹשִׁים רִיס.] וּלְהַלָּן אַתְּ אֲמַר. נֹ אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. לִרְעוֹת מְרֵיעָה נֹ אַמָּה. לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ אַרְבָּעַת מִילִין.
Traduction
– ''Il ne faut pas dresser de piège aux pigeons, sauf à la distance de 30 riss d’un endroit habité''. Pourquoi donc plus loin (213)(Baba Batra 2, 5). est-il dit que l’on dresse le pigeonnier à une distance de 50 coudées de la ville? Voici, répond R. Yossé b. R. Aboun, en quoi consiste la distinction: comme emplacement pour la nourriture, la distance de 50 coudées est suffisante, mais le vol de ces oiseaux va jusqu’à 4 milles (= 30 riss; voilà pourquoi il n’est permis de dresser les pièges qu’au delà de cette distance, pour ne pas s’exposer à prendre les pigeons d’autrui).
Pnei Moshe non traduit
ולהלן את אמר נ' אמה. בפרק לא יחפור דתנן התם מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ותו לא והכא קאמר שלשים ריס. ומשני ר' יוסי בר' בון לרעות ולאכול מן הזרעים מריעה עצמה וממלא כריסה בחמשים אמה אבל לפרוח פורחת אפי' ארבעת מילין שהוא שיעור שלשים ריס בקירוב וטעמא דמתני' דהכא כדי שלא יצוד יוני בני הישוב ולפיכך צריך שיעור שלשים ריס:
הדרן עלך מרובה
Baba Kama
Daf 34b
משנה: רִיפּוּי הִכָּהוּ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. עָלוּ בוֹ צְמָחִים אִם מַחֲמַת הַמַּכָּה חַייָב שֶׁלֹּא מַחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר. חָֽייְתָה וְנִסְתְּרָה חָֽייְתָה וְנִסְתְּרָה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. חָֽייְתָה כָּל צָרְכָּהּ אֵינוֹ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.
Traduction
Il faut aussi donner le nécessaire pour guérir la victime. S’il apparaît des excroissances à l’endroit malade, et que ce soient les conséquences de la plaie, le défendeur doit donner ce qu’il faut pour les guérir; si elles ne sont pas occasionnées par la plaie, il n’est pas obligé de les guérir. Si la plaie se ferme et se rouvre à plusieurs reprises, le défendeur est toujours obligé de la faire soigner. Mais si la plaie est guérie complètement, il n’est plus obligé de s’occuper de son traitement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אם מחמת המכה. והוא לא פשע בה:
חייב לרפותו. דכ''ז שלא חייתה כל צורכה נסתרה מחמת המכה היא:
כְּתִיב עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֹא תָחוֹס עֵינֶיךָ. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. יֹאמַר שׁוֹגֵג וְאַל יֹאמַר מֵזִיד. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹגֵג וְלֹא נֶאֱמַר מֵזִיד הָיִיתִי אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יְשַׁלֵּם מָמוֹן מֵזִיד [יִקְטַע אֶת יָדוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מֵזִיד. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר מֵזִיד וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹגֵג הָיִיתִי אוֹמֵר. מֵזִיד יְשַׁלֵּם מָמוֹן שׁוֹגֵג] לא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. 34b הֲוֵי צוֹרֶךְ לוֹמַר שׁוֹגֵג וְצוֹרֶךְ לוֹמַר מֵזִיד. שֶׁאִם הָיָה סוּמֶא וְסִימָּא אֵת עֵינוֹ קִיטֵּעַ וְקִיטַּע אֶת יָדוֹ הֵיאַךְ זֶה מִתְקַייֵם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן.
Traduction
Il est écrit d’une part (Ex 21, 24): œil pour œil, dent pour dent, et d’autre part (Dt 19, 13): son œil ne l’épargnera pas, âme pour âme, œil pour œil; de cette répétition, on conclut qu’en chaque cas, soit volontaire, soit involontaire, une amende en espèces sera imposée au coupable (au lieu de la peine du talion). Or, il a fallu les deux versets applicables à chacun de ces cas; car, s’il n’y avait eu qu’un, on aurait pu supposer qu’en cas de fait involontaire seul une amende d’argent sera applicable, et qu’en cas de fait volontaire la peine du talion serait appliquée, mais par la présence des deux versets on sait qu’il y a analogie entre les deux cas. Du reste, la peine du talion n’est pas applicable parfois, lorsqu’un aveugle crève un œil à autrui, ou si un manchot coupe la main d’autrui; car on ne saurait lui appliquer ce précepte (ibid. 19): tu lui feras comme il avait dessein de faire à son frère. Donc, il en résulte que la punition consistera en une amende d’argent.
Pnei Moshe non traduit
ובמקום אחר הוא אומר. בפרשת שופטים ולא תחוס עיניך נפש בנפש עין בעין וגו' שני מקראות הללו למה נאמרו אחד לשוגג ואחד למזיד שישלם ממון ולא עין ממש וכדמסיק:
מזיד לא ישלם כלום. כלומר אילו לא נאמר אלא מקרא אחד הייתי אומר במזיד הכתוב מדבר ולא ישלם ממון אלא עין תחת עין ממש הוי צ''ל שניהם והוקשו מזיד ושוגג שבשניהם ממון הוא דישלם:
שאם היה סומא. ברייתא אחריתא היא ודריש לה מגופיה דקרא שאם אתה אומר עין ממש הרי שהיה סומא וסימא וכו' היאך זה מתקיים ועשיתם לו וכו' וכלומר שאין אתה יכול לעשות בו כאשר עשה לזה וקרא דועשיתם לו לאו דוקא הכא אלא משום דכתיב גבי עדים זוממין עין תחת עין נקט לה:
צַעַר. כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. כְּתִיב כְּוִייָה תַּחַת כְּוִייָה וגו'. הֵיכִי דָמֵי. אִם בְּשֶׁפְּצָעוֹ וְהוֹצִיא דָמוֹ כְּבָר כְּתִיב פֶּצַע תַּחַת פָּצַע. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חַבּוּרָה. אֶלָּא שֶׁאִים כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד עַל כַּף יָדוֹ וְצָבַת עַל כַּף רַגְלוֹ וְצָבַת. אוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג אוֹ צִינִּים בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.
Traduction
On estime la douleur si l’on brûle un individu avec une broche ou un fer chaud, fût-ce sur l’ongle sans blessure visible, on estimera etc. Il est écrit (Ex 21, 25): brûlure pour brûlure, blessure pour blessure, plaie pour plaie. Que faut-il entendre par ce dernier terme? Il ne saurait s’agir d’un coup porté qui a fait jaillir la sang (215)Mekhilta, section Mischpatim, ch. 8, fin., puisqu’il est déjà question de meurtrissure; le dernier terme employé dans ce verset a donc pour but d’indiquer que si l’on a brûlé un individu avec une broche sur la paume de la main et qu’elle est enflée, ou sur la plante du pied et qu’il est gonflé, ou s’il a jeté sur lui de la glace, en une partie non visible du corps, il est tenu de la guérir (216)Cf. ci-après, 2..
Pnei Moshe non traduit
צער כויו בשפוד וכו'. ומפרש לה הש''ס דמנלן לומר דמשלם צער כזה שאינו עושה בו רושם ואינו נראה והוא שלא במקום נזק וקאמר משום דכתיב כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה:
היכי דמי. חבורה דקרא:
אם בשפצעו וכו'. כלומר ודאי משמעת חבורה משמע שפצעו ותוציא את דמו דהוי חבורה וקשיא דהא כבר כתיב פצע תחת פצע ומה ת''ל חבורה:
אלא שאם כויו בשפוד וכו'. כלומר אלא חבורה דמיותר הוא לגלוי על כויה דרישא דקרא דבכויה דלית בה חבורה מיירי כגון שכואו בשפוד על כף ידו ורגלו וצבת וסופה לחזור דאין כאן נזק וללמדנו דמשלם צער שלא במקום נזק:
או שהטיל עליו שלג וכו'. וכן בכיוצא בזה במקום שאינו נראה בו לאחר מכאן ולא נעשה רושם:
חייב לרפאותו. כלומר כמו דמשלם צער שלא במקום נזק כן נמי ריפוי ולאו דוקא אלא ה''ה שארי דברים במקום דשייכין הן:
אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר בְּכָךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָֽמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי לְמִיתָּן וְלָא ייֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְהוּא אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר מַר עוּקְבָּה. כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיטּוֹל הִיא מַתְנִיתָא. וְתֵימַר אָכֵן. אֶלָּא חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָֽמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי מֵיסָב וְיֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. תַּנֵּי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. נוֹתְנִין נִכְאֵי מָזוֹן. מָהוּ נִכְאֵי מָזוֹן. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָא אֲכִיל טְלוֹפְחִין וְיָרָק. וּכְדוֹן לֵית בִּי מֵיכַל אֶלָּא בֵּיעִין וְתַרְנְגוֹלִין. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. אָהֵן רוֹמַיי כַּד מִיבְאַשׁ לֹא נְפִיק לִקְרָבָא עַד דְּייֵכוּל מַה דְחָסֵר יוֹמִין בְּיוֹמִין.
Traduction
– ''On estime ce qu’un homme comme la victime voudrait prendre pour supporter tant de souffrance''. R. Zeira l’explique ainsi: on examinera un homme en lui demandant combien il voudrait donner pour ne pas être atteint d’autant de souffrances, et le prix qu’il indiquera sera remis à la victime. Mais, objecta Mar Ouqba, la Mishna parle de prendre (pour souffrir), et toi tu cites un exemple où il s’agit de donner? En effet, fut-il répondu, on demandera à un tel homme combien il prendrait pour supporter tant de souffrances, et le montant servira de base. On a enseigné que Ben Azaï dit (217)Tossefta, ibid.: il faut lui payer la perte de nourriture. En quoi consiste cette dernière? En ce qu’auparavant, à l’état maladif, il lui faut des lentilles, ou de la verdure, et maintenant, à l’état maladif, il lui faut des œufs ou de la volaille. Cette différence du montant est due à la victime. R. Yossé b. Jacob dit: Lorsqu’un guerrier romain a été malade, il ne se rend au corps d’armée que lorsqu’il a assez mangé pour regagner les jours perdus.
Pnei Moshe non traduit
חמיי בר נש. לפרושי להמתני' אומרים וכו' כלומר שאומדין ורואין לאדם אחד שיאמרו לו כמה אתה רוצה ליתן שלא יגיעך להצער כזה:
ומה דו אמר יהבין ליה. ומה שזה אומר שהיה נותן כך וכך וכן יתנו לזה הנחבל:
אמר מר עוקבא. הקשה על זה מר עוקבא דכמה אדם רוצה ליטול תנן במתניתין:
ותימר אכן. בתמיה דלדידך כמה רוצה ליתן מיבעי ליה:
כמה את בעי מיסב. כמה אתה רוצה ליטול בעד הצער כזה שיגיע ויבא לך וכשיעור הזה שאומר כך נותנין להנחבל:
נכאי מזון. הפסד המזונות שלם לו כדמפרש ואזיל ובתוספתא פ''ט גריס זכי מזון:
בקדמיתא. עד שלא הגעתי לצער החבלה הייתי יכול לאכול עדשים וירק ועכשיו אין בי כח וצריך אני למאכלים חשובים ודקים:
אהן רומיי. כלומר דמייתי ראיה כמו בעל מלחמה הרומיי כשנופל לחולי וחוזר לבריאתו אינו יוצא למלחמה עד שיאכל כל כך לחזק כחו ולמלאות כפי הימים אשר נחסר לו בימי חליו והכא נמי כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source