לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
למס מרעהו חסד. למס הוא רמז לכלב כדאמר בפרק במה אשה שכן קורין אותו בלשון יוונית וכשהוא מגדלו בתוך ביתו נוטל מרעהו החסד ומונעהו מתוך ביתו:
כְּתִיב טֲמֵאִים הֵם לָכֶם. מַה תִלְמוּד לוֹמַר וּטְמֵאֵים יִהְיוּ לָכֶם. אֶלָּא אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָייָה. כָּל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ [דְּבַר תּוֹרָה אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ] מִדִּבְרֵיהֶן מוּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. 34a וַהֲרֵי חֲמוֹר. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל. וַהֲרֵי גָּמָל. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כתיב טמאים הם לכם. אטעמא דלא יגדל חזירים דתני במתני' מהדר ודריש לה מיתורא דקראי דאיסור הנאה ג''כ אסרה התורה בבהמה טמאה והיינו לסחורה דוקא וכדאמר נמי בפ''ז דשביעית אמתני' דהתם אין עושין סחורה וכו'. וחסר כאן הרישא דגרסינן בשביעית כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהן וכו':
והרי חמור. או גמל שאיסורן מד''ת וא''כ יהא אסור לעשות בהן סחורה ומשני למלאכתן הן גדילים ואינן עומדין לאכילה ולא אסרה התורה אלא בהעומדין לאכילה:
אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַייִשׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס. [הָכָה אַתֲּמַר. שְׁלֹשִׁים רִיס.] וּלְהַלָּן אַתְּ אֲמַר. נֹ אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. לִרְעוֹת מְרֵיעָה נֹ אַמָּה. לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ אַרְבָּעַת מִילִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולהלן את אמר נ' אמה. בפרק לא יחפור דתנן התם מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ותו לא והכא קאמר שלשים ריס. ומשני ר' יוסי בר' בון לרעות ולאכול מן הזרעים מריעה עצמה וממלא כריסה בחמשים אמה אבל לפרוח פורחת אפי' ארבעת מילין שהוא שיעור שלשים ריס בקירוב וטעמא דמתני' דהכא כדי שלא יצוד יוני בני הישוב ולפיכך צריך שיעור שלשים ריס:
הדרן עלך מרובה
משנה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חַייָב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים בְּנֶזֶק בְּצַעַר בְּרִיפּוּי בְּשֶׁבֶת וּבְבוֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד סִימָּא אֶת עֵינוֹ קָטַע אֶת יָדוֹ שָׁבַר אֶת רַגְלוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכַּר כַּמָּה הָיָה יַָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפָּרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר כָּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רוצה ליטול. מפרש בגמרא:
מתני' וכמה הוא יפה. שהרי הזיקו והפסידו ממון זה שאם היה צריך היה מוכר עצמו בעבד עברי:
כיוצא בזה. לפי מה שהוא מעונג נתרבה צערו וכאבו:
הלכה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּי. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חֲמִשָּׁה נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. אַרְבָּעָה נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעָה. שְׁלשָׁה נוֹתֵן לוֹ שְׁלשָׁה. שְׁנַיִם נוֹתֵן לוֹ שְׁנַיִם. אֶחָד נוֹתֵן לוֹ אֶחָד. וְהֵיכִי. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּקְטָעָהּ נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ד̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ג̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת. בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה נוֹתֵן לוֹ ב̇. צַעַר רִיפּוּי. בְּטוֹמוֹס שֶׁבְּיָדוֹ נוֹתֵן לוֹ א̇. בּוֹשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בטומוס שבידו באגודה של שטרות שבידו דליכא לא צער ולא רפוי כ''א בשת לבד ובמתכוין לביישו מיירי והרא''ש בשם הערוך פי' בטומוס קלף שעושין מקליפה של עץ ובתוספתא בשילהי פרק הנזכר הכהו אחר ידו בנייר בעורות שאינן עבודין בטומוס של שטרות שבידו נותן לו ד' מאות זוז לא מפני שהיא מכה של צער אלא מפני שהיא מכה של בזיון. וכן בריש כל כתבי נטל טומוס של ברכות ופירש''י קבוצות:
במקום שאין נראה. דליכא נמי בשת:
נותן לו ג' צער רפוי בשת. כצ''ל:
הכהו על ראשו וצבת. דליכא נמי שבת שהרי יכול הוא לעסוק במלאכתו:
וצבת. הרי אין כאן נזק וסופה לחזור:
הכהו על ידו וקטעה. והרי אין סופה לחזור משלם לו כל החמשה דברים:
והיכי. ומפרש הש''ס להברייתא והיכי דמי הוא:
חמשה. אם יש בהחבלה כל החמשה דברים משלם לו חמשה ארבעה וכו' וקמ''ל דצריכין הב''ד לדון באומד דלא כל החבלות שוין:
גמ' תני. בתוספתא פרק תשיעי:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. קָטַע יָדוֹ וְחָזַר וְקָטַע יָדוֹ מִלְּמַעֲלָן מָהוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ צַעַר שֶֶׁל שָׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחזר וקטע ידו ממעלן. דבכה''ג אינו משלם אלא נזק אחד כי אם הספק הוא בשביל הצער שהיה לו פעמיים והילכך בעי אם הוא צריך ליתן לו גם הצער של פעם הראשון וכגון שלא אמדוהו עד שחזר וקטע א''ד אין משלם לו אלא הצער שהוא עם הנזק וכיון דנזק אחד הוא דמשתלם אינו נותן לו ג''כ רק משום צער אחד ולא איפשיטא:
משנה: רִיפּוּי הִכָּהוּ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. עָלוּ בוֹ צְמָחִים אִם מַחֲמַת הַמַּכָּה חַייָב שֶׁלֹּא מַחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר. חָֽייְתָה וְנִסְתְּרָה חָֽייְתָה וְנִסְתְּרָה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ. חָֽייְתָה כָּל צָרְכָּהּ אֵינוֹ חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חייב לרפותו. דכ''ז שלא חייתה כל צורכה נסתרה מחמת המכה היא:
מתני' אם מחמת המכה. והוא לא פשע בה:
אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר בְּכָךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָֽמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי לְמִיתָּן וְלָא ייֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְהוּא אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר מַר עוּקְבָּה. כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיטּוֹל הִיא מַתְנִיתָא. וְתֵימַר אָכֵן. אֶלָּא חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָֽמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי מֵיסָב וְיֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. תַּנֵּי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. נוֹתְנִין נִכְאֵי מָזוֹן. מָהוּ נִכְאֵי מָזוֹן. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָא אֲכִיל טְלוֹפְחִין וְיָרָק. וּכְדוֹן לֵית בִּי מֵיכַל אֶלָּא בֵּיעִין וְתַרְנְגוֹלִין. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. אָהֵן רוֹמַיי כַּד מִיבְאַשׁ לֹא נְפִיק לִקְרָבָא עַד דְּייֵכוּל מַה דְחָסֵר יוֹמִין בְּיוֹמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אהן רומיי. כלומר דמייתי ראיה כמו בעל מלחמה הרומיי כשנופל לחולי וחוזר לבריאתו אינו יוצא למלחמה עד שיאכל כל כך לחזק כחו ולמלאות כפי הימים אשר נחסר לו בימי חליו והכא נמי כן:
בקדמיתא. עד שלא הגעתי לצער החבלה הייתי יכול לאכול עדשים וירק ועכשיו אין בי כח וצריך אני למאכלים חשובים ודקים:
נכאי מזון. הפסד המזונות שלם לו כדמפרש ואזיל ובתוספתא פ''ט גריס זכי מזון:
כמה את בעי מיסב. כמה אתה רוצה ליטול בעד הצער כזה שיגיע ויבא לך וכשיעור הזה שאומר כך נותנין להנחבל:
ותימר אכן. בתמיה דלדידך כמה רוצה ליתן מיבעי ליה:
אמר מר עוקבא. הקשה על זה מר עוקבא דכמה אדם רוצה ליטול תנן במתניתין:
ומה דו אמר יהבין ליה. ומה שזה אומר שהיה נותן כך וכך וכן יתנו לזה הנחבל:
חמיי בר נש. לפרושי להמתני' אומרים וכו' כלומר שאומדין ורואין לאדם אחד שיאמרו לו כמה אתה רוצה ליתן שלא יגיעך להצער כזה:
צַעַר. כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. כְּתִיב כְּוִייָה תַּחַת כְּוִייָה וגו'. הֵיכִי דָמֵי. אִם בְּשֶׁפְּצָעוֹ וְהוֹצִיא דָמוֹ כְּבָר כְּתִיב פֶּצַע תַּחַת פָּצַע. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חַבּוּרָה. אֶלָּא שֶׁאִים כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד עַל כַּף יָדוֹ וְצָבַת עַל כַּף רַגְלוֹ וְצָבַת. אוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג אוֹ צִינִּים בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה חַייָב לְרַפּוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חייב לרפאותו. כלומר כמו דמשלם צער שלא במקום נזק כן נמי ריפוי ולאו דוקא אלא ה''ה שארי דברים במקום דשייכין הן:
או שהטיל עליו שלג וכו'. וכן בכיוצא בזה במקום שאינו נראה בו לאחר מכאן ולא נעשה רושם:
אלא שאם כויו בשפוד וכו'. כלומר אלא חבורה דמיותר הוא לגלוי על כויה דרישא דקרא דבכויה דלית בה חבורה מיירי כגון שכואו בשפוד על כף ידו ורגלו וצבת וסופה לחזור דאין כאן נזק וללמדנו דמשלם צער שלא במקום נזק:
אם בשפצעו וכו'. כלומר ודאי משמעת חבורה משמע שפצעו ותוציא את דמו דהוי חבורה וקשיא דהא כבר כתיב פצע תחת פצע ומה ת''ל חבורה:
היכי דמי. חבורה דקרא:
צער כויו בשפוד וכו'. ומפרש לה הש''ס דמנלן לומר דמשלם צער כזה שאינו עושה בו רושם ואינו נראה והוא שלא במקום נזק וקאמר משום דכתיב כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה:
כְּתִיב עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֹא תָחוֹס עֵינֶיךָ. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. יֹאמַר שׁוֹגֵג וְאַל יֹאמַר מֵזִיד. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹגֵג וְלֹא נֶאֱמַר מֵזִיד הָיִיתִי אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יְשַׁלֵּם מָמוֹן מֵזִיד [יִקְטַע אֶת יָדוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מֵזִיד. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר מֵזִיד וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹגֵג הָיִיתִי אוֹמֵר. מֵזִיד יְשַׁלֵּם מָמוֹן שׁוֹגֵג] לא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. 34b הֲוֵי צוֹרֶךְ לוֹמַר שׁוֹגֵג וְצוֹרֶךְ לוֹמַר מֵזִיד. שֶׁאִם הָיָה סוּמֶא וְסִימָּא אֵת עֵינוֹ קִיטֵּעַ וְקִיטַּע אֶת יָדוֹ הֵיאַךְ זֶה מִתְקַייֵם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֵשׂוֹת לְאָחִיו. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שאם היה סומא. ברייתא אחריתא היא ודריש לה מגופיה דקרא שאם אתה אומר עין ממש הרי שהיה סומא וסימא וכו' היאך זה מתקיים ועשיתם לו וכו' וכלומר שאין אתה יכול לעשות בו כאשר עשה לזה וקרא דועשיתם לו לאו דוקא הכא אלא משום דכתיב גבי עדים זוממין עין תחת עין נקט לה:
מזיד לא ישלם כלום. כלומר אילו לא נאמר אלא מקרא אחד הייתי אומר במזיד הכתוב מדבר ולא ישלם ממון אלא עין תחת עין ממש הוי צ''ל שניהם והוקשו מזיד ושוגג שבשניהם ממון הוא דישלם:
ובמקום אחר הוא אומר. בפרשת שופטים ולא תחוס עיניך נפש בנפש עין בעין וגו' שני מקראות הללו למה נאמרו אחד לשוגג ואחד למזיד שישלם ממון ולא עין ממש וכדמסיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source